רבים מגיעים לגיל הפרישה החוקי (גברים: 67 ונשים: 62-65) כשהם שואלים את עצמם שאלה מהותית: האם זה באמת הזמן להפסיק לעבוד? האם אני מוכן לשנות את אורח החיים שלי באופן מוחלט, לוותר על שגרת עבודה מוכרת, על ההכנסה הקבועה, על תחושת שייכות, או שמא נכון עבורי להמשיך ולהיות פעיל ולעבוד, גם אם באופן שונה? לצד השאלות האישיות והרגשיות שמתעוררות, עולה גם שאלת המעשה: האם אפשר להתחיל לקבל את קצבת הפנסיה שצברתי לאורך השנים – מבלי להפסיק לעבוד? 
התשובה, שאינה מוכרת לכלל הציבור, היא כן. 

 

מהי פרישה מדומה?

פרישה מדומה היא אפשרות חוקית, לגיטימית ומעשית, המאפשרת לאדם שהגיע לגיל פרישה להתחיל ליהנות מהפנסיה החודשית שלו, תוך כדי שהוא ממשיך לעסוק בעבודה, בין אם כשכיר ובין אם כעצמאי, ובמשרה מלאה או חלקית, לפי בחירתו. 

לא מדובר בפרצה או בהתחכמות לחוק, אלא בזכות ברורה שמספקת המדינה, בתנאים מסוימים ובכפוף להסדרי מס והצהרות נדרשות. המשמעות היא שבמקום לדחות את מימוש קצבת הפנסיה ולהותיר את הכספים צבורים במערכת – אפשר להתחיל לקבל הכנסה פנסיונית באופן שוטף, מה שמספק ביטחון כלכלי ויציבות, ובעיקר מעניק שליטה: הבחירה להמשיך לעבוד איננה נובעת עוד מהכרח כלכלי, אלא מתוך רצון. 

 

האם זה כדאי?

כדי לממש את האפשרות הזו בצורה מיטבית, חשוב להבין את ההשלכות.

 

ראשית, ברגע שמתחילים לקבל קצבת פנסיה, יש לבדוק האם היא חייבת במס. מרבית הציבור אינו מודע לכך, אך לא כל הקצבה פטורה ממס. המדינה מעניקה פטור חלקי, שאותו יש לדרוש – שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה – אך גובה הפטור תלוי בגורמים רבים, כמו שנות עבודה, האם נעשו משיכות קודמות ועוד. באמצעות תכנון נכון, אפשר למצות את הפטור במלואו ואף לבנות תמהיל נכון בין קצבה חודשית ומשיכה חד-פעמית של רכיבים הוניים.

 

שנית, קיימות השפעות על תשלומים לביטוח הלאומי, במיוחד עבור מי שממשיכים לעבוד כשכירים או כעצמאיים לאחר גיל הפרישה. גם כאן, יש לבחון היטב את גובה ההכנסה, את דרגת החבות ואת ההשלכות על קצבת הזקנה.

 

שלישית, יש לשקול היטב את שאלת המסלול הפנסיוני: האם למשוך את הקצבה מהפנסיה בלבד, האם לשלב קצבה מחסכונות פרטיים שחסכנו במכשירים נוספים כמו תיק השקעות, פוליסות חיסכון, פקדונות, ירושות או קופת גמל. כל אלו הם שאלות מקצועיות שדורשות בחינה והתאמה אישית. 
מעבר להיבטים הכלכליים, קיים גם מימד רגשי חשוב. עבור רבים, תחושת התרוקנות מתעוררת כשהם פורשים בבת אחת מהעולם התעסוקתי. פרישה מדומה מאפשרת "לרכך" את המעבר, לקיים תקופת ביניים שבה ממשיכים לעבוד אך בקצב אחר, במשרה חלקית או במודל עצמאי, ובמקביל ליהנות מהכנסה פנסיונית יציבה. עבור אחרים, מדובר באפשרות להפחית את התלות הכלכלית בעבודה ולחזק את הביטחון העצמי לקראת שלב חיים חדש.