כשמדברים על העברה בין־דורית, חשוב להבין מראש: מי באמת זכאי לקבל את הכספים כשהגיע הרגע? האם הם מועברים ליורשים לפי צוואה או חוק, או שמא הם מועברים למוטבים שקבע הנפטר? הנה התמונה המלאה – ברורה, מבוססת וחכמה.

​

היורשים על פי דין – לפי חוק המחייב

חוק הירושה קובע כי אם אדם נפטר מבלי לצוות לעצמו צוואה תקפה, ירושתו מתחלקת לפי סדר היורשים על פי דין. בסעיף 2 לחוק מפורט שבן הזוג, הילדים וצאצאיהם, ההורים ואף סבי־סבתות עשויים להיות יורשים. חלוקת העיזבון בהתאם לכך נעשית על פי סדרי עדיפות ברורים: ילדים קודמים להורים ואחים, והכול בהתאם לסעיף 10 בחוק הירושה. 

אם קיימת צוואה, היורשים כפי שצוינו בה הם אלה שמקבלים את העיזבון – אך זה לא אומר שהם יקבלו את כל הכסף של המנוח; קודם כל צריך להבין מה קורה עם מוטבים ומי הם השארים במוצרים הפנסיוניים.

​

מוטבים ושארים – עולם אחר לגמרי

ביטוחים, קופות גמל, קרנות פנסיה ותוכניות תגמולים – הכספים שנצברו בהם אינם חלק מהעזבון אלא מועברים ישירות אל מי שקבע המבוטח כמוטב או נקבע ע"פ תקנון הפנסיה כ"שארים" בקרן. זאת לפי סעיף 147 לחוק הירושה: "סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם [...] אינם בכלל העיזבון, אלא אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון".

מה ההבדל בין שארים למוטבים?

• שארים – אלו בני משפחה שמוגדרים כזכאים לקבל קצבת שארים מפנסיה או ביטוח מנהלים. כך נקבע בתקנון הקרן או לפי חוק פיצויי פיטורים. אם יש שארים – הם עומדים בראש שרשרת הזכאות. 

• מוטבים – זו קבוצה שניתן לבחור לכל קופת גמל, קרן השתלמות או ביטוח מנהלים. הם זכאים לקבל את כספי התגמולים (או סכום חד־פעמי) אם לא קיימים שארים. המוטב יכול להיות בן משפחה, אדם או אפילו תאגיד.

​​

אם אין שארים והמבוטח לא קבע מוטבים – הזכות עוברת דווקא ליורשים, לפי דין או צוואה.

​

מתי מוטבים גוברים על יורשים – ומה קורה אם קיים גם צו?

ההיגיון פשוט:

1. שארים גוברים על כל אחד אחר.

2. אם אין שארים, אבל נקבעו מראש מוטבים – הם גוברים על היורשים (גם על פי צוואה).

3. אם אין שארים ואין מוטבים – מגיעים ליורשים לפי חוק או צוואה.

בית המשפט העליון חיזק זאת בהחלטות, וקבע כי כלומר מוטבים מהווים זכות עצמאית, ותקנון קרנות הפנסיה מגדיר – כספי הפנסיה יעברו למוטבים, גם אם קיימת צוואה שלא נמסרה או לא הוגשה לחברה המנהלת.
​

מעבר לכך, נקבע פסק דין שבו צוואה גוברת על קביעת מוטב בפוליסה, רק אם נמסרה לחברת הביטוח לפני הפטירה או לאחריה, באופן שתואם את התקנון. כלומר – אם השינוי לא הוצג למבטח – המוטב המקורי שהוא קבע עדיין קודם. 

הפסיקה קובעת: זכות עצמאית למוטבים

בפסיקות רבות של בתי המשפט, כולל בית המשפט העליון, הובהר שמוטב הרשום בפוליסת ביטוח חיים, קרן פנסיה או קופת גמל, הוא בעל זכות עצמאית לקבל את הכסף. לא מדובר רק בכוונה או ברמיזה – מדובר בזכות חוזית, לכל דבר ועניין.

זו אחת הסיבות לכך שמוטבים רשומים גוברים גם על צוואה – אלא אם כן הצוואה נמסרה לחברה המנהלת ותואמת את הוראות התקנון. כלומר, מי שרוצה לשנות את מי שיקבל את כספיו – צריך לוודא שהוא לא רק כותב את זה – אלא פועל כדי שזה יבוצע.

בשמת שערי בלוך היא כלכלנית, יו"ר ועדת הפרישה והפיננסים במרכז הישראלי להעברה בין-דורית, ומומחית מובילה בליווי כלכלי לגמלאים.
היא בעלת תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במיסוי, וכן רישיונות סוכן פנסיוני ומנהלת תיקים. מלווה משפחות וארגונים בתכנון פרישה ומס, מרצה בתחומי כלכלה משפחתית, ומשלבת גישה אנושית עם פרקטיקה מקצועית.