איך להעביר נכסים ולשמור על המשפחה

אחת השאלות שמעסיקות משפחות רבות בישראל, ובעיקר בדור של ההורים בני ה־60–80, היא מה יקרה ביום שאחרי. לא רק בהיבט המשפטי, אלא בעיקר מבחינת ההרמוניה במשפחה: האם הילדים יסתדרו ביניהם? האם יכבדו את הרצון של ההורים? האם הנכסים שצברנו כל החיים — דירה, עסק, כספים — יהפכו לברכה או למוקד של מחלוקות?

תהליך העברה בין-דורית עוסק בדיוק בזה. הוא כולל את כל ההחלטות והמהלכים שמטרתם להעביר לדור הבא את הפירות הכלכליים של חיי העבודה והמאמץ של הדור הקודם — תוך שמירה על איזון, הוגנות ומינימום קונפליקטים. בשונה ממה שרבים חושבים, זה לא תהליך שמתחיל ונגמר בצוואה. להיפך. העברה בין-דורית מוצלחת נעשית כבר בחיים, בליווי שיחה, תכנון, ולעיתים גם עם גישור בין בני המשפחה.

במרכז כל העברה כזו עומדים הנכסים: לפעמים זו דירת מגורים ישנה שבני הזוג רכשו בשנות ה־80, ולפעמים אלה שלוש דירות להשקעה ונכס מסחרי. יש משפחות שיש להן עסק פרטי שעבר מדור לדור, ויש כאלה שמדובר בעיקר בחסכונות, קופות גמל ותיק השקעות בבנק. אבל מתחת לנכסים — עומדות מערכות יחסים. והן, לא פעם, עדינות הרבה יותר.

מעבר מצוואה לניהול מוקדם – למה לא לחכות ליום שאחרי

בעבר היה נהוג להמתין עד ליום הפטירה, ואז לחלק את הנכסים לפי צוואה (אם נכתבה) או לפי חוק הירושה (אם לא). אך כיום, יותר ויותר משפחות בוחרות לנהל את ההעברה כבר בגיל צעיר יחסית — לפעמים בתחילת שנות ה־60, ולעיתים אפילו קודם. הסיבה לכך פשוטה: כשההורים עדיין צלולים, חזקים ובעלי שליטה, הם יכולים לנהל את התהליך באופן אחראי ולהבטיח שהרצון שלהם מתממש. כך הם גם יכולים להסביר, לחלק במידה, ולנטרל מחלוקות עוד לפני שהן נולדות.

אודות בשמת שערי בלוך

בשמת שערי בלוך היא כלכלנית, יו"ר ועדת הפרישה והפיננסים במרכז הישראלי להעברה בין-דורית, ומומחית מובילה בליווי כלכלי לגמלאים.
היא בעלת תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במיסוי, וכן רישיונות סוכן פנסיוני ומנהלת תיקים. מלווה משפחות וארגונים בתכנון פרישה ומס, מרצה בתחומי כלכלה משפחתית, ומשלבת גישה אנושית עם פרקטיקה מקצועית.

להעביר נכסים ולשמור על המשפחה - קרנות ראמים

ההחלטה מתי להתחיל את תהליך ההעברה תלויה באופי המשפחה ובמורכבות הנכסים. יש מי שבוחרים לתת מתנות עוד בחייהם: להעניק דירה לילד אחד, סכום כסף לילד אחר, או להכניס את הילדים כשותפים לעסק. אחרים מעדיפים להשאיר את הכול לאחר מותם, ולעיתים רק לחשוף את מבנה הצוואה מבעוד מועד כדי להכין את הקרקע. בשני המקרים, נדרשת חשיבה זהירה — לא רק על שווי הנכסים, אלא על ההשלכות. לדוגמה: האם ילד אחד יקבל יותר מאחרים? האם הדירה מחולקת לשניים שווים או שאחד הילדים יקבל אותה וישלם לאחיו את החלק היחסי? ואולי בכלל לא מחלקים לפי שווי, אלא לפי צרכים? משפחות רבות בוחרות להעניק יותר לילד עם מוגבלות, או לאח שמטפל בהורים.

בין נדל"ן לעסק משפחתי – אתגרים והזדמנויות בהעברת נכסים

נושא מורכב נוסף הוא העברת עסקים משפחתיים. כאן נכנסת לתמונה לא רק שאלת הבעלות, אלא גם שאלת הניהול. לא תמיד כל הילדים רוצים להיות חלק מהעסק, וגם לא תמיד ראוי שכל אחד מהם יהיה שותף שווה. לכן, במקרים רבים מומלץ להפריד בין בעלות למעורבות. אפשר, למשל, לתת לכולם אחוזים בעסק — אבל להגדיר בצורה ברורה מי מנהל בפועל, מה קורה כשמישהו רוצה למכור את חלקו, וכיצד מחלקים רווחים או הפסדים. זהו תחום שמומלץ להסדיר מראש במסמכים משפטיים ברורים, בליווי של עורך דין מנוסה בתחום המסחרי.

אחד הנכסים הרגישים והמורכבים ביותר להעברה הוא כמובן נדל"ן. דירה אחת, שלושה אחים, ואין הסכם – זו מתכון כמעט בטוח לקונפליקט. ישנן משפחות שיכולות למכור את הנכס ולחלק את התמורה. אחרות יעדיפו להעביר את הנכס לילד אחד בתמורה להתחייבות לתשלום או פיצוי לאחרים. יש גם פתרונות יצירתיים כמו הקמת חברה משפחתית שמחזיקה בנכס, והילדים הם בעלי מניות בה. כך אפשר להסדיר מראש מי מקבל דמי שכירות, מתי ניתן למכור את הנכס ובאיזו דרך, ומי מקבל את זכות המילה האחרונה.

הפן הרגשי – שמירה על שלום המשפחה לצד חלוקה הוגנת

אבל העברה בין-דורית אינה רק עניין של נכסים. זהו תהליך אישי, אנושי ואפילו רגשי. ההורים לעיתים חשים מחויבות "לחלק שווה בשווה", גם כשברור שצרכים ומעורבות הילדים אינם שווים. הילדים עצמם עלולים לחוש קנאה, חוסר ביטחון או תסכול. לעיתים דווקא מי שמרגיש שלא קיבל מספיק הוא זה שיתעקש להשמיע קול — ומספיק אח אחד לא מרוצה כדי לגרור את כל המשפחה למלחמה משפטית.

-פרסומת-

לכן, במקרים רבים, הסכם משפחתי – גם לא פורמלי – הוא הכלי החשוב ביותר. מדובר במסמך שמגובש לעיתים בתיווך עו"ד או מגשר, וכולל את רצונות ההורים, ההיגיון שמאחורי כל החלטה, ולעיתים גם מנגנונים שמטרתם לשמר את השלום – כמו בורר מוסכם, מנגנון פיצוי עתידי, או מועדי בדיקה מחודשת.

לצד כל אלה, יש מקום לשקול גם שימוש בייפוי כוח מתמשך – מסמך משפטי המאפשר לאדם לקבוע מראש מי ינהל את ענייניו אם יאבד את כשירותו. זה לא רק מסייע למנוע סכסוכים במקרה של הידרדרות קוגניטיבית, אלא גם מאפשר להורים להמשיך לקבוע – גם כשלא יוכלו לדבר.

היבטי מס ותכנון חכם – איך להימנע מהפתעות יקרות

ומה עם מיסוי? אמנם בישראל אין כיום מס ירושה (בשונה ממדינות אחרות), אך העברות של נכסים – ובעיקר מקרקעין – כרוכות לעיתים בחבות מס משמעותית: מס רכישה, מס שבח, ולעיתים גם מס על דיבידנד או רווחי הון. לכן, תכנון נכון של מבנה ההעברה – כמו העברה במתנה בתנאים מסוימים, שימוש בחברות, או חלוקה הדרגתית – עשוי לחסוך עשרות ולעיתים מאות אלפי שקלים. נושא זה יידרש בנפרד, אך חשוב כבר כעת להזכיר שכל צעד מחייב גם בדיקה מיסויית מדוקדקת.

לסיכום: המשמעויות הנוספות של העברה בין-דורית

העברה בין-דורית היא לא רק תהליך טכני — היא הזדמנות לשמר ערכים, לחזק קשרים ולבנות בסיס כלכלי לדור הבא. עם תכנון נכון, שיחה פתוחה וליווי מקצועי, אפשר להעביר לא רק נכסים, אלא גם שקט, סדר, והמשכיות משפחתית. וזה, אולי, הנכס הכי חשוב מכולם.

הבהרה משפטית: המידע המובא לעיל הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות, ייעוץ מס, או תחליף לייעוץ אישי המותאם לצרכיו הייחודיים של כל אדם. לפני קבלת החלטות כספיות, ביטוחיות או בנוגע לפרישה, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי מורשה ובעל רישיון מתאים בהתאם לחוק. ט.ל.ח.

-פרסומת-